לפני פחות משבוע קיבלנו, לראשונה בזמן רב, סיפור חדש מאנתולוגיית “מראה שחורה” (Black Mirror), סדרת סיפורי הזוועה האלקטרוניים של צ’רלי ברוקר (Charlie Brooker). “בנדרסנאץ’” (Bandersnatch) הוא סרט אינטראקטיבי בו הצופים בוחרים בשביל גיבור הסרט את הפעולות העיקריות שהוא הולך לבצע. אם עדיין לא לקחתם את בנדרסנאץ’ לסיבוב, כדאי לכם לפחות להתנסות – זו חווית צפייה מאוד שונה, ומאוד מעניינת.

מדיווחים חדשים אנחנו למדים שלא נראה “מראה שחורה” עוד זמן מה בגלל זה. העונה החמישית של הסדרה, שהייתה צפויה לצאת ב-2018, נדחתה. זה מובן, כיוון שבזמן שאתם קוראים את המילים הללו השנה היא כבר 2019 לכל הפחות. כלל הנראה לא מדובר גם בדחייה קטנה.

ברוקר אומנם לא כותב את התסריטים של הסדרה לבד, אבל הסיפורים הם הסיפורים שלו. בתור כותב, מפיק ושואוראנר, הוא עסוק מעל לראש עם הסדרה הזאת, והוא סיפר ש”בנדרסנאץ'” לקח לו את כל הזמן ומהשאבים מהשנה שעברה. כשמסתכלים לאחור ורואים שבין עונה לעונה עברה תמיד שנה, אפשר להסיק שיקח לו עוד שנה לסיים את עונה 5 – כי בשנה האחרונה הוא, כאמור, לא עבד עליה.

המועד הרשמי הוא “2019”, ונטפליקס, שמפיקה ומפיצה את הסדרה, לא מספקת מידע נוסף. אולי נופתע עם יציאה מוקדמת יותר, אבל רוב התחזיות מצביעות על סוף השנה. נותר לחכות להכרזות יותר ספציפיות.

עמוד הטוויטר הרשמי של הסדרה “המעניש” (The Punisher) הזכיר לנו שפרנק קאסל חוזר, ובקרוב. סדרת הקומיקס של מארוול (Marvel) ונטפליקס (Netflix) עלתה לראשונה בסוף 2017, לאחר שגיבור הסדרה הופיע כדמות משנית בעונה 2 של “דרדוויל“. “דרדוויל”, לצערינו, בוטלה לאחר העונה השלישית, אבל “המעניש” עדיין אתנו.

קריאה נוספת: ביקורת סדרה: המעניש – זה לא סתם אקשן

“המעניש” מספרת את סיפורו של פרנק קאסל, חייל אמריקאי לשעבר שמשפחתו נרצחה כחלק מקנוניה של ארגון צללים בתוך צבא ארצות הברית. כעת קאסל מפעיל את כל הכישורים ומשאבים שלרשותו כדי להעניש את כל אלה שפשעו נגדו ונגד משפחתו. האלימות הברוטלית שלו וחוסר הרחמים שהוא מפגין כלפי עבריינים בכלל הקנו לו בתקשורת את הכינוי המצמרר “המעניש”.

בעונה הראשונה, קאסל, אותו משחק ג’ון ברנת’אל (Jon Bernthal) מ”המתים המהלכים”, קיבל חנינה מלאה על כל הפשעים האלימים שלו, כיוון שכולם היו תגובה לאלימות שהפעילו נגדו ארגונים ממשלתיים. בטיזר הקצר שפורסם בטוויטר, רואים את ידיו של קאסל שורפות את החנינה, לצד הכיתוב “חוזרים לעבודה”. למה טובה החנינה, אם קאסל עומד לפשוע שוב? הוא ימשיך להעניש כל עוד יש את מי להעניש, ובינתיים נדמה שתמיד יש עוד מישהו שאחראי כמעט אישית לסבל של פרנק קאסל ומשפחתו המנוחה.

תאריך היציאה של העונה החדשה ל”מעניש” עדיין לא הוכרז, נקווה ש”בקרוב” זה באמת בזמן הקרוב.

Back to work. pic.twitter.com/egCCC2qX3y

— The Punisher (@ThePunisher) 1 בינואר 2019

אחרי טיזר קצרצר שהזכיר לנו שפרנק קאסל חי, בועט ויורה, נטפליקס (Netflix) שחררה טיזר עם קצת יותר בשר לסדרה “המעניש” (The Punisher). בטיזר החדש נחשף תאריך היציאה של העונה השניה – יום שישי ה-18 בינואר, מעט יותר משבועיים מהיום. הטיזר עצמו מתמקד בשתיים מהדמויות המרכזיות של העונה, והוא מסתמך על כך שכבר ראיתם את העונה הקודמת.

מכאן יהיו ספוילרים לעונה הראשונה של “המעניש”

בטיזר מככבים שני שחקנים, שמציגים את שתי הדמויות שלהם. ג’ון ברנת’אל (Jon Bernthal) הוא שוב פרנק קאסל/המעניש, חייל העילית שמשפחתו נרצחה כחלק מנסיון להסתיר את קיומו של ארגון צללים בתוך צבא ארצות הברית. קאסל מדבר על זה שהוא חייב להמשיך, שהעבודה לא הסתיימה, ושהוא לא מתכנן למות – כי הוא זה שהורג.

השחקן השני הוא בן בארנס (Ben Barnes) מ”ווסטוורלד“, שחוזר לתפקיד בילי רוסו. בילי, להזכירכם, היה מחבריו הטובים של פרנק בצבא, והתגלה כאחד מהאויבים הגדולים ביותר שלו, ומהאחראיים המידיים לרצח של משפחת קאסל. פרנק העניש את בילי בזעם אלוהי, כאשר ריסק את פניו היפות של בילי לתוך מראה והשחית אותן ללא היכר. כתוצאה מהפציעה והכאב, בילי חווה נזק מוחי רציני – בסוף העונה הראשונה נאמר לנו שהוא עשוי לא לצאת מזה לעולם.

כעת אנחנו רואים את בילי מוריד את התחבושות, ומתענה עם זכרונות שהוא לא מצליח להשלים. יש לו רק את פניו להסתכל עליהן במראה, ולהרגיש שמה שהוא רואה קשור ישירות למי שהוא, ולמה שנעשה לו. בתודעתו הוא רואה דמות אפלה שאחראית לזה, ככל הנראה זכרון עמום מהקרב האחרון שלו עם קאסל. לבסוף הוא עוטה מסכה, שגם היא נראית כמו מראה שבורה, מסכה שככל הנראה הוא ישתמש בה לצורכי פשע.

העונה השנייה תגיע במלואה לנטפליקס ביום שישי, ה-18 בינואר, עוד כשבועיים מהיום.

בשבועות הקרובים נטפליקס (Netflix) תשחרר חידוש נוסף לקלאסיקת אנימציה אהובה. הפעם מדובר ב”כרמן סנדייגו” (Carmen Sandiego). הסדרה היא חידוש לסדרה משנות ה-90, שהייתה מבוססת על סדרת משחקי מחשב חינוכיים. הרעיון היה פשוט – גנבת על בינלאומית שודדת את האוצרות הגדולים ביותר של תרבויות ומוזאונים שונים ברחבי העולם, ועל השחקנים או גיבורי הסדרה למצוא אותה, תוך כדי שהם מגלים עוד פרטים היסטוריים וגאוגרפיים שקשורים לגניבות. האם מדובר שוב באותה סדרה? לא בדיוק.

התיאור של הטריילר לסדרה החדשה אומר ש”כולם שואלים איפה כרמן סנדייגו, אף אחד לא שואל מי היא כרמן סנדייגו”. הטריילר עצמו מתייחס לזה מייד – כרמן סנדייגו היא נערה שאומנה בבית ספר לגנבים שנקרא אקדמיית V.I.L.E. בזמן אימוניה באקדמיה היא הבינה שגניבה לא יכולה לקרות בלי קורבנות, והחליטה שהיא לא מוכנה לקחת חלק בזה. למעשה, היא תלחם ב-V.I.L.E בעצמה, תגנוב מגנבים, ותמנע פגיעה בחפים מפשע. כעת כרמן סנדייגו נרדפת על ידי V.I.L.E ועל ידי האינטרפול, שמנסה לעצור גנבת ידועה שכזו בלי לדעת שהם למעשה באותו הצד. את כל זה היא עושה במעיל האדום והחיוך הכריזמטי שהפכו אותה לכה מפורסמת.

את כרמן עצמה מדובבת ג’ינה רודריגז (Gina Rodriguez) מ”ג’יין הבתולה”. בנוסף ניתן לשמוע את קולו הרענן של פין וולפהארד (Finn Wolfhard) מ”דברים מוזרים“, בתפקיד הילד ההאקר שמפעיל את כרמן מרחוק.

העונה הראשונה של הסדרה, שאורכה יהיה עשרה פרקים, תעלה במלואה לנטפליקס ב-18 לינואר.

שבוע לפני שעולה לנטפליקס (Netflix) העונה השנייה של “המעניש” (The Punisher), חברת הסטרימינג משחררת טריילר נוסף ואחרון לעונה המבוקשת. הטריילר מציג את הדמויות הפועלות העיקריות של העונה, ביניהן הנבלים המרכזיים שלה והסיבה שפרנק קאסל/המעניש חוזר לפעול אחרי שבסוף העונה הקודמת הוא מצא הזדמנות לצאת מכל זה, ולמצוא שקט בחייו.

ג’ון ברנת’אל (Jon Bernthal) משחק שוב את המעניש, שלא מצליח לשמור על עצמו מחוץ לצרות. הוא נתקל באיימי, נערה צעירה שנרדפת על ידי ארגון בעל אופי צבאי, שכאילו שופך את כל המשאבים שלו עליה. קאסל מציל את הילדה מרודפיה, ומסתבך בקנוניה שעולה גבוה יותר ממה שהוא ציפה. אחרי שניהם דולק טיפוס דתי שלוח רסן בשם ג’ון פילגרים, שלא בוחל באמצעים כדי לחסל את הנערה, ואת קאסל שעומד בדרכו.

במקביל, בן בארנס (Ben Barnes) חוזר לשחק את בילי רוסו, חברו של קאסל שהתגלה כנבל נוראי לקראת סוף העונה הקודמת. רוסו מתעורר מהתרדמת בה הוא היה שרוי לאחר פציעתו, והוא חולם סיוטים נוראיים על המעניש – סיוטים שיפתרו, לדעתו, רק אחרי שהוא ישמיד את פרנק קאסל בכל דרך אפשרית.

העונה השנייה של “המעניש” תעלה במלואה לנטפליקס לקראת סוף השבוע הבא, ביום שישי ה-18 בינואר. ביקורת מלאה לעונה תתפרסם כאן בגאדג’טי זמן קצר לפני כן.

נטפליקס (Netflix) ממשיכה לגדול, וממשיכה לייצר עוד ועוד תכנים. לטובת שמירה על איכות התכנים, יש צורך בכסף – כסף שנטפליקס גובה ממקור ההכנסה העיקרי שלה, המנויים. אבל לנו, בישראל, עדיין אין סיבה לחשוש. נכון לרגע זה, העלייה במחירים תהייה רק בארצות הברית, ובמדינות נוספות בהן הגביה נעשת בדולרים.

נטפליקס מציעה שלוש חבילות: בסיסית, שמציעה את איכות התמונה הירודה ביותר, חבילת ה-HD שהיא גם החבילה הכי פופולרית של נטפליקס, שמאפשרת צפייה על שני מסכים במקביל באיכות HD, וחבילת הפרימיום שמאפשרת צפיה בארבעה מסכים במקביל באיכות 4K.

עלות החבילות עמדה עד כה על 8 דולר, 11 דולר ו-14 דולר, בהתאמה. זה פחות או יותר זהה למחירים בארץ, שעומדים על 30, 40 ו-50 ש”ח. המחירים החדשים בדולר יהיו 9, 13 ו-16 דולר, כאשר העלייה המשמעותית ביותר באחוזים היא של החבילה האמצעית והפופולרית. תרגום המחירים החדשים בארה”ב לשקלים מציג עליה קלה אל מול המחירים הקיימים, כאשר הסכומים המתוארים מתורגמים ל-33, 48 ו-59 שקלים, בהתאמה.

בפניית גאדג’טי לנטפליקס בנוגע להשפעה אפשרית על ישראל נמסר:

עליית המחירים בארה”ב לא משפיעה או נותנת אינדיקציה לגבי העלאת מחירים גלובלית או העלאת מחיר ספציפית בישראל.

נטפליקס שרפה 3 מיליארד דולר על תכנים ב-2018, וצפויה להוציא סכום זהה גם השנה. עם עליית המחירים, היא תוכל לעשות זאת ללא כניסה לחובות נוספים, אחרי החובות שהיא צברה בשנה האחרונה. כמו כן, חשוב לציין שבעלות חבילה של 13 דולר, נטפליקס עדיין זולה יותר מ-HBO, שנותרת המתחרה העיקרית שלה באמריקה.

כך או כך, שוק המניות תומך בינתיים בהחלטתה של נטפליקס להעלות את מחירי החבילות בארה”ב – המניה של נטפליקס עולה בכ-6% לאחר פרסום הדברים. בעוד יומיים, יום חמישי, ה-17 בינואר, תפרסם החברה את תוצאותיה הכספיות, אז נוכל ללמוד גם על ביצועיה של החברה במהלך הרבעון שחתם את שנת 2018.

ביטול אחר ביטול אחר ביטול, עולם סדרות גיבורי העל של נטפליקס ומארוול הולך ומצטמצם. רק שתי סדרות שרדו בינתיים, וגם עתידן לוט בערפל – “המעניש” (The Punisher) ו”ג’סיקה ג’ונס” (Jessica Jones). שתיהן יקבלו עונות חדשות השנה, שעשויות להיות גם העונות האחרונות, ומיד עם תחילת השנה עונה 2 של “המעניש” כבר כאן. האם זהו באמת סיפורו האחרון של פרנק קאסל בגרסה הזו, והאם זה סיפור שעומד בסטנדרטים של העונה הראשונה, שהייתה אחת מהעונות הטובות ביותר של כל מסת הסדרות הזאת?

הביקורת לפניכם לא מכילה ספוילרים לעונה השנייה של “המעניש”, אבל הקריאה לא מומלצת למי שלא צפה בעונה הראשונה.

קריאה נוספת: ביקורת סדרה: המעניש – זה לא סתם אקשן

העלילה

ג’ון ברנת’אל (Jon Bernthal) חוזר לגלם את פרנק קאסל, האדם אותו התקשורת כינתה “המעניש”, בגלל הצורה הברוטאלית והשיטתית בה הוא רצח עבריינים. קאסל היה חייל לשעבר בחיל הנחתים האמריקאי, ששירת ביחידת עילית שעסקה, בין השאר, בהברחת סמים. קאסל עצמו לא היה מודע לעסקים המלוכלכים שקרו סביבו, אבל היה מקורב מספיק לאחראיים כדי שינסו לחסל אותו. ניסיון החיסול של קאסל כשל – אך אשתו ושני ילדיו נרצחו במקומו, מול עיניו.

לאחר שקיבל חנינה על עשרות הרציחות שמשויכות לשמו, קאסל מנסה למצוא שקט מחוץ לניו יורק, עיר של זכרונות נוראיים בשבילו. בתחנת דרכים מקרית לחלוטין, פרנק נתקל בנערה אותה משחקת ג’ורג’יה ויגהם (Giorgia Whigham) הצעירה. הוא רואה שארגון בעל אופי צבאי רודף אחריה, ולא מצליח להתעלם – הוא עוצר את הגל הראשון של המרצחים שדולקים אחריה, ונהייה מעורב בסיפור שלה, סיפור שגדול על שניהם, כרגיל.

בינתיים, בניו יורק, בילי רוסו מתחיל להחלים מפצעיו. רוסו, אותו משחק בן בארנס (Ben Barnes), היה חברו הקרוב ביותר של קאסל, וגם אחד מהאנשים שרצחו את משפחתו. קאסל ריטש את פניו היפות של רוסו עם מראה, והנזק המוחי שרוסו חווה הוביל לאבדן זיכרון משמעותי. הוא לא זוכר את השנים האחרונות, כולל את הרצח של משפחת קאסל, אך הוא חולם סיוטים חוזרים ונשנים על הגולגולת של המעניש. כאשר בילי נמלט מבית החולים שבו הוא משתקם בהדרגה, קאסל נמשך חזרה לניו יורק, במחשבה שהוא עשוי להיות האדם הנכון למצוא את בילי. קאסל לוקח איתו את הנערה כדי להגן עליה, ומביא איתו לניו יורק מערבולת של מוות.

עימות בין ענקים

הנקודה החשובה ביותר שצריך לציין שוב ושוב כשמדברים על “המעניש”, זו המתנה הבלתי נתפשת שאנחנו מקבלים בדמות ג’ון ברנת’אל. ברנת’אל מוכר משני כיוונים – מצד אחד, הוא שיחק כמה תפקידים קטנים אך זכורים בקומדיות נעורים שונות, ופיתח לעצמו תדמית של טמבל חייכן וחביב. מצד שני, “המתים המהלכים” מיצבה אותו כטיפוס קשוח וכועס, שממש טוב בלהיות כועס. וזה היה הספקטרום שלו בגדול, עם דגש גדול יותר על הקשוח והכועס. תוכלו לראות אותו לא מעט גם בסרטים, תמיד בתפקידים מאוד קטנים של עבריינים מאוד אלימים, עם טיפה מהשרמנטיות הישנה יותר שאפיינה אותו פעם.

כשברנת’אל לוהק לתפקיד פרנק קאסל לעונה 2 של “דרדוויל“, בה הוא הופיע לראשונה, נדמה היה שזה ליהוק קל אבל גם לא מעניין. הוא יודע לכעוס ממש יפה, וזה אפיון לא רע למעניש, וחוץ מזה הוא כנראה לא יהיה מעניין יותר מדי – וזאת הייתה הנחה שגויה ביותר. כבר בפרקים הראשונים שלו ב”דרדוויל” היה ברור שמדובר בלא פחות מעילוי. פרנק קאסל כבר שוחק בעבר על ידי דולף לונגרן, תומס ג’יין וריי סטיבנסון, כולם שחקני פעולה מוצלחים, אבל אף אחד מהם לא עורר את האמפתיה שברנת’אל מעורר בתפקיד.

קריאה נוספת: ביקורת סדרה: “דרדוויל” עונה 2 – לילות חמים בגיהנום

מעונה לעונה המשחק של ברנת’אל כקאסל רק הולך ומשתפר. החיבור עם הדמות כל כך חזק, שבסוף העונה הראשונה ממש קיוויתי שלא תהייה עונה שנייה, פשוט כי כאב לי הלב על קאסל כל כך, וממש רציתי שהוא ימצא כבר נחת. העונה השניה שמעה את תפילתי, והפרק הראשון מוקדש כולו להצדקה של החזרה של קאסל לנעלי המעניש שלו. מעולם לא האמנתי שפרנק קאסל האלים והאכזרי יכול להיות דמות מעוררת אמפתיה, ואני ממש שמח על הליהוק של ברנת’אל ועל העבודה שנעשתה איתו. ללא צל של ספק הוא צריך להתחיל לקבל תפקידים מעניינים הרבה יותר.

מהצד השני, כדאי וחשוב לציין לטובה את בן בארנס, שמשחק את בילי רוסו. בארנס הופיע לאחרונה במספר תפקידים בולטים, בעיקר ב”ווסטוורלד” ובעונה הראשונה של “המעניש”, כמובן. בשני המקרים הוא שיחק דמות דומה, למרות שדמותו ב”מעניש” הייתה יותר ניואנסית. בילי רוסו שידר מהרגע הראשון שהוא נבל פוטנציאלי, אבל תמיד גם הצליח לשכנע שבעצם הוא בחור טוב. הגילוי שלו כנבל בסוף לא היה מפתיע, אבל בהחלט עורר מערבולת רגשית רצויה. כעת בעונה השניה בילי רוסו לוקח את בארנס למקום מעניין עוד יותר.

לא בשונה מברנת’אל, הרושם הראשוני על בארנס הוא שלא מדובר בעילוי. פרצוף יפה שיודע לעבוד טוב עם במאי ותסריט, אבל לא מעבר. למעשה חזרתו של בילי בעונה הזאת הייתה מעט מדאיגה תחילה – אבל הוכיחה את עצמה כמוצלחת ביותר. כאשר בילי רוסו ובן בארנס נדחקו לפינה, עם חורים ענקיים בזיכרון ומסכה על הפנים, הדמות הזאת הפציעה כאדם מרתק שמצליח לעורר הזדהות במידה כמעט שווה לכמה שהוא נוראי ומתועב.

בן בארנס כבילי רוסו מתוך עונה 2 של המעניש (צילום: Cara Howe תמונה באדיבות Netflix)

עד כאן, נדמה שהשבחים על העונה השנייה של “המעניש” רק נערמים. הם לא הולכים להסתיים לחלוטין, אבל מכאן מתחילות גם הבעיות הגדולות של העונה – בעיות שהופכות אותה בהדרגה ממושלמת למיותרת לחלוטין.

מאבד את עצמו בין סצנות מעולות

אם הגעתם עד לכאן ואתם שואלים את עצמכם “רגע, אבל על מה העונה בעצם?”, זה לא מקרי. כי העונה עצמה לא יודעת על מה היא. תחילה זה ברור מאוד – קאסל מתערב בבלאגן שלא לו, ונשאב למערבולת אלימות כדוגמת זו שהוא עזב מאחוריו בניו יורק. למעשה, יש נבל בולט חדש, גנגסטר לשעבר ופנאט דתי בהווה בשם ג’ון פילגרים. את פילגרים משחק בכישרון רב מאוד ג’וש סטיוארט (Josh Stuart) ממחשבות פליליות, והוא יכול היה להיות נבל פנומנלי, לו רק הוא היה מקבל את הפוקוס שהגיע לו.

והנה השלב שבו תתחילו להתבלבל ממש – זוכרים שהזכרתי שלא רציתי את בילי רוסו בעונה הזו, אבל אז שמחתי כי בן בארנס שיחק את בילי מצוין? זה נכון, אבל עדיין אני לא רוצה את בילי רוסו בעונה הזו. למה? כי הוא משבש את הכל. כי הוא סיבה מאוד מאולצת להחזיר את קאסל לניו יורק, שאפשר היה להיפרד ממנה לעונה הזו די בקלות. כי ההתעסקות בבילי לוקחת פוקוס מג’ון פילגרים ומהנערה. כי למרות שבילי רוסו החדש מאוד מוצלח, הסיפור שלו עדיין מיצה את עצמו בעונה הקודמת – וכל המשחק המוצלח של בארנס לא יציל את הדמות מלהרגיש מיותרת וסתמית, במיוחד לקראת סוף העונה השניה.

לא פעם במהלך העונה הנערה שואלת את קאסל מתי הוא יתפנה כבר לפתור את הבעיה שלה, כי נמאס לה להתחבא איתו. היא מהדהדת את קול הצופים, שוודאי שואלים את עצמם גם למה קאסל הולך להתעסק עוד ועוד ברוסו, אדם חסר כיוון וללא זיכרון, כשבבירור יש איום ממשי שמנסה לפגוע בקאסל ובמושא הגנתו בכל רגע נתון.

ג’ון ברנת’אל וג’ורג’יה ויגהם מתוך עונה 2 של המעניש (צילום: Cara Howe תמונה באדיבות Netflix)

כמו כן, בואו נדבר על הצלקות של רוסו. הוא חובש מסכה כדי להסתיר אותן, וכל הדמויות סביבו מגיבות אליו כאילו שהוא מעוות – אבל אלה הצלקות הכי אסתטיות שיכולות להיות. אחרי מה שקאסל עשה לו בעונה הקודמת, נס שיש לו פנים בכלל – אבל ההפקה החליטה שהפנים הנאות של בארנס צריכות להפציע. בחיי שאני בעצמי לא הייתי מתנגד לצלקות כמו אלה שרוסו קיבל בסוף, הן רק גורמות לו להראות נאה אף יותר.

בפועל מה שאנחנו מקבלים בעונה השנייה זה סיפור חדש ומצוין של קאסל, שאחרי שלושה פרקים מתערבב בסיפור ישן שמיצה את עצמו. שני הסיפורים נמצאים בקונפליקט לא מעניין זה עם זה, ומפרק לפרק רק ממשיכים לדלל אחד את השני, בלי באמת לעזור זה לזה בשום צורה. בילי רוסו מקבל פיתוח דמות רב בהרבה ממה שהוא צריך או משמעניין אותנו, וג’ון פילגרים, מנגד, מקבל את פיתוח הדמות שלו בקטעים קצרים שמקשים עלינו להזדהות עם הדמות, או להבין מה הביא אותו למצב שבו הוא, דתי אדוק שכמותו, שוכר צבא קטן כדי לחסל נערה שלא ראתה 20 שנים על האדמה הזאת.

בשורה התחתונה

נראה שהסטטיסטיקה מאוד עקבית – אחרי עונה טובה של סדרת מארוול/נטפליקס, תמיד תבוא עונה שחוטאת לכל מה שהיה טוב בקודמתה. זה לא אומר שלא צריך לראות את העונה הזאת. למעשה, חשוב מאוד לא לפספס את הסרט הסמוי בה! שלושת הפרקים הראשונים של העונה עומדים לחלוטין בפני עצמם, ואפשר לצפות בהם כסרט נהדר של “המעניש”, אולי הטוב ביותר שנעשה אי פעם. ברנת’אל נותן את משחק חייו, והכתיבה והבימוי בשיאם.

משם זה רק מתדרדר מפרק לפרק, וסצינת הסיום של העונה לא פחות ממעליבה. קל לנחש שהעונה הזאת היא האחרונה, ושיוצרי הסדרה ידעו את זה, לפחות בחודשי ההפקה האחרונים, אך נדמה שהניסיון שלהם להשאיר טעם טוב בסוף חיבל בעצמו.

אל תתנו לעונה זו להגדיר את איך שאתם זוכרים את “המעניש”, ואת ברנת’אל בתפקיד קאסל. זכרו אותו בעונה השנייה של “דרדוויל”, זכרו אותו בעונה הקודמת של הסדרה הזאת, וזכרו אותו משלושת הפרקים הראשונים של העונה. כי על זה גם הוא וגם הכותבים צריכים לקבל את הערצתינו. כל מה שבא אחרי? מביך. מביך מביך מביך מביך מביך.

נסו את מבחן הגיל הבא – שאלו את מי שלצדכם על מה הם חושבים, כשהם שומעים את השם “כרמן סנדייגו” (Carmen Sandiego). אנשים מעל גיל מסויים יתחילו לזמזם משהו, וחלקם אולי אפילו יפצחו בשירה: “איייפהההההה כרמן סנדייגו, כרמן סנדייגו, איפהההה היאאאא יכולה להיות?!”. אחרי שיתפזר העשן ויפסקו הזיופים, תשימו לב שהצעירים יותר בקהל לא יבינו מה קרה, ויתהו מי זו כרמן סנדייגו, והאם הם הצטרפו לכת מבלי לדעת?

“לאן נעלמה כרמן סנדייגו” הייתה סדרת אנימציה מצליחה, שהייתה מבוססת על סדרת משחקי מחשב חינוכיים. הפורמט היה פשוט – גנבת-העל כרמן סנדייגו גנבה משהו יקר ערך במקום בעל חשיבות היסטורית. שחקני המשחקי ו/או גיבורי הסדרה צריכים היו להרכיב את הרמזים שברשותם כדי לתפוס את כרמן ולהשיג בחזרה את הגנבה, ובדרך אנחנו למדנו דברים מעניינים על העולם – היסטוריה, גיאוגרפיה, ועוד טריוויה תרבותית מעניינת. עכשיו נטפליקס (Netflix) משחררת חידוש לסדרה שהייתה גדולה מאוד פעם, אבל אף אחד לא דיבר עליה באמת מעל 20 שנה – מה הסיכוי שזה יצליח? צפיתי בחמשת הפרקים הראשונים של הסדרה החדשה, והנה מה שהסקתי.

העלילה

באי קטן ומבודד גדלה לה יתומה. היתומה לא ידעה דבר על מוצאה, מלבד כמה פרטים קטנים מאוד – היא נולדה בארגנטינה, והגיעה אל האי עם בובת מטריושקה רוסית. האי היה מבודד, אך לא בודד בכלל. הוא היה בסיס המבצעים של V.I.L.E, ארגון גנבים בינלאומי. כילדה שגדלה בתוך כתלי האקדמיה של V.I.L.E, היה זה רק טבעי שהילדה תגדל להיות גנבת מוכשרת בעצמה.

כיום, הילדה היתומה הפכה לנערה בוגרת, והיא אכן גנבת מקצועית – אך לא בשביל V.I.L.E, אלא נגדו. הנערה, שמשתמשת בשם הבדוי כרמן סנדייגו, מתנגדת נחרצות לאלימות, וכועסת על V.I.L.E בגלל שהארגון פוגע בחפים מפשע בדרך למטרה. לכן כרמן גונבת מגנבים, בזמן שזוג בלשי אינטרפול דולקים בעקבותיה, מעוניינים לתפוס את הגנבת המפורסמת ביותר בעולם, בלי לדעת שבעצם הם היו יכולים בקלות להיות באותו צד.

התחלה חלשה, המשך מצוין

“כרמן סנדייגו” מתחילה בגימגום די רציני. לסדרה יש פורמט ברור ומסודר שנגיע אליו מיד, אך היא לא מתחילה ממנו. שני הפרקים הראשונים של הסדרה מוקדשים לשאלה “מי היא כרמן סנדייגו?”. אין ספק שזאת שאלה חשובה, גם לצופים חדשים וגם לוותיקים יותר, כי שני הקהלים מקבלים גרסה חדשה לחלוטין של הגנבת, ושווה להכיר אותה – אבל שני פרקים זה הרבה, וסיפור המקור של כרמן לא מספיק מעניין.

שני פרקי הפתיחה של “כרמן סנדייגו” יאפשרו לכם ליהנות מהאנימציה הנפלאה של הסדרה, להכיר את הדמויות הפועלות, אבל הם לא מדהימים. הם נחמדים מאוד, אבל הם יכולים לעודד אתכם לומר “הבנתי את הקטע” ולעזוב את הסדרה אם הם לא ידברו אליכם – וזה חבל מאוד, כי הסדרה מתחילה, בפועל, בפרק השלישי.

מהפרק השלישי מתחיל הפורמט האמיתי של הסדרה. על הנייר הוא די פשוט – כרמן והצוות שלה מגיעים למקום חדש בו הם למדו על פעילות של V.I.L.E. למקום יש היסטוריה מעניינת ותרבות עשירה, ואנחנו נקבל מההתחלה אקספוזיציה מלאה למיקום. מה השפה? מה התרבות? מה כדאי להכיר כשמגיעים לשם? בנאמנות רבה למקור החינוכי של המותג, “כרמן סנדייגו” מספרת לצופים הרבה פרטי טריויה, מעניינים יותר או פחות, לפני שהאקשן מתחיל. ואז, כשהוא מתחיל, הוא משתמש בכל פרט ופרט של מידע שניתן לנו – ועושה את זה נפלא.

אין צורך לדלג על שני הפרקים הראשונים. להיפך, כדאי לראות אותם כדי להיות יותר מחוברים לדמויות. הם לא נוראיים כלל וכלל, והם קצרים בסך הכל, פשוט זכרו – אם הם לא מדברים אליכם, זו לא סיבה לעצור עדיין. החלקים הטובים באמת ממש מעבר לפינה. כמה טובים? ובכן, על האנימציה כבר דיברנו?

כרמן סנדייגו (תמונה באדיבות Netflix)

“כרמן סנדייגו” מתאפיינת באנימציה ייחודית מאוד. הסדרה שמה הרבה דגש על צורה וצבע, ומייצרת תמונות מאוד פשוטות אבל גם מאוד זכורות, בצורה שהולמת את האופי האיקוני של המותג המקורי. הרי מה שזוכרים מכרמן זה בעיקר את המעיל והכובע האדומים, אז איך אפשר שלא להתעסק בצבע וצורה?

האקשן נפלא, הדמויות טובות, גם אם לפעמים פשוטות מדי, והעלילה בהחלט מתקדמת בכיוון מסקרן. בשביל סדרת ילדים, יש לא מעט סיבות גם למבוגרים לצפות בה, אבל דווקא הצד ה”ילדותי” שלה הוא הכי מעניין – כי בשביל סדרה חינוכית, היא חינוכית הרבה יותר ממה שנדמה במבט ראשון.

אינדיאנה ג’ונס הפוך

בעברית המודרנית יצא ש”חינוך” ו”השכלה” התערבבו קצת. אנחנו קוראים למערכת ההשכלה שלנו “מערכת חינוך”, למורים הראשיים בכיתות “מחנכים”, וכן הלאה. זה יוצר הרבה בלבול, כי לעתים קרובות אנחנו משתמשים במילה “לחנך” כשאנחנו מתכוונים ל”להשכיל”, ושני המושגים מתערבבים לנו. אנחנו מתחילים לצפות מהאחראים על השכלה שיהיו גם בקיאים בחינוך, וזה לא מובן מאליו. האם האדם שצריך ללמד את ילדינו כפל וחיבור, נניח, הוא גם האדם שצריך להציג להם דפוסי התנהגות בריאים? האם מי שמלמד ספרות הוא גם מי שצריך להסביר מה נכון ומה פסול? לפעמים קצת כן, אבל לרוב חד משמעית לא – אלה דברים נפרדים לחלוטין.

“כרמן סנדייגו” עוסקת בראש ובראשונה בהשכלה – גיאוגרפיה, היסטוריה, אנטרופולוגיה, סוציולוגיה. הסדרה נותנת הרבה טריוויה מועילה ומעניינת בנושאים הללו. אבל, יש לה גם ערך חינוכי. כמובן שלא כל הורה יסכים עם הערכים של הסדרה, וכאן זו ההחלטה שלכם מה נכון או לא נכון להראות לילדיכם, אבל “כרמן סנדייגו” מלמדת ערכים מעניינים ומורכבים, בצורה שאינה מטיפה כלל וכלל.

מי שזוכר את “כרמן סנדייגו” מילדותו, זוכר טוב מאוד גם את סרטי “אינדיאנה ג’ונס”. גם הצעירים יותר זוכרים ומכירים את הארכיאולוג ההרפתקן, כי הוא הפך לתופעת תרבות ענקית. אחד מהמשפטים הזכורים ביותר שלו הוא “This belongs in a museum” – “זה צריך להיות במוזיאון”. זו מחשבה יפה, אבל היום אנחנו רואים את הבעייתיות שבה – כי בהגדרה, לקחת פריט ששייך לתרבות מסוימת, להטיס אותו מרחק רב ליבשות רחוקות, ולשים אותו מאחורי זכוכית כדי שאנשים “מתורבתים” יוכלו להסתכל עליו, זו פשוט גניבה.

כרמן סנדייגו (תמונה באדיבות Netflix)

“כרמן סנדייגו” עושה את ההפך המוחלט מזה – היא מחזירה לתרבויות את הסמלים והחפצים המיוחדים שנגנבו מהן. כרמן, הגנבת באדום הבוהק, לא שודדת מוזיאונים – כנראה כי זה מסר חינוכי שרוב ההורים לא יסכימו איתו. לשדוד מוסדות חינוכיים, לעתים ממשלתיים, זה לא משהו שרובינו נרצה ללמד את ילדינו. אבל היא כן שודדת גלריות פרטיות של גנבים מ-V.I.L.E, גנבים שגונבים ארטיפקטים שונים למטרה אחת בלבד – סתם כדי שזה יהיה אצלם. כי הטבעת האצטקית הזאת, או המטבע הספרדי שטבע בים, או פסלון הירקן הנדיר, הם פריט ממש יפה לאוסף, וככל שיותר קשה לגנוב אותם, ככה הגנבה יוקרתית יותר.

אינדיאנה ג’ונס ושכמותו מיוצגים ב”כרמן סנדייגו” – הם V.I.L.E למעשה, הם אנשים שמוצאים דברים יפים ואומרים “זה צריך להיות במוזיאון. רצוי בגלריה הפרטית שלי”. וזה מסר מעניין ומרענן, שתואם הרבה יותר את העולם שלנו היום, במאה ה-21 – עולם עם אינטרנט, עם מודעות לתרבויות אחרות, עם רגישות למה שיקר להן ומאפיין אותן, ועם הבנה שאי אפשר פשוט לבוא למדינה אחרת, להיכנס לקבר או למקדש נטוש, ולקחת מה שבא לנו בשם המדע או החינוך או סתם הסקרנות האנושית. אם תנסו לעשות את זה, כרמן סנדייגו תשבש לכם את כל התכניות.

בשורה התחתונה

איפה כרמן סנדייגו? בנטפליקס. מי היא כרמן סנדייגו? גיבורה נפלאה בסדרה חינוכית שמשלבת אלמנטים של ריגול בינלאומי, עם סדרת הרפתקאות כיפית וקלילה. למה כרמן סנדייגו? כי זה כיף, זה מעניין, כי תלמדו משהו חדש בכל פרק כנראה, ואם יש לכם ילדים אז בכלל כולם ירוויחו מהצפיה בחוויה הנפלאה הזאת.

בעוד שרוב רשתות הטלויזיה נמצאות בפגרת תחילת שנה, נטפליקס לא נחה. פברואר מביא איתו מגוון עצום של תכנים חדשים, הכולל סדרות וסרטי מקור מעניינים, כמו גם תכנים ברישוי שאינם של נטפליקס, אך מיובאים בלעדית על ידה לחופינו.

סדרות בינג’

נייטפלייר / Nightflyers – עונה 1 – 01.02.2019

מבוסס על ספרו של ג’ורג’ ר. ר. מרטין. קבוצת מדענים יוצאת למשלחת מסוכנת. מטרת המשלחת – ליצור קשר עם גזע חיזרים, שעשוי לעזור לאנושות להנצל מכיליון.

קריאה נוספת: ביקורת סדרה: Nightflyers – פאוזה דרמטית באורך של סדרה שלמה

בובה רוסית / Russian Doll – עונה 1 – 01.02.2019

נדיה חווה את אותו יום שוב ושוב – יום הולדתה ה-36. היום תמיד מסתיים במותה, לא משנה מה היא תעשה.

Bordertown – עונה 2 – 02.02.2019

העונה השנייה של מותחן המשטרה הרוסי.

הרפתקאותיו המדהימות של קפטן תחתונים / The Epic Tales of Captain Underpants – עונה 2 – 08.02.2019

העונה השנייה של סדרת האנימציה לילדים, על ילדי בית ספר שצריכים להתמודד עם מורים מרושעים – בתור גיבורי על. עם תחתונים!

המדריך של קווין הארט להיסטוריה של השחורים / Kevin Hart’s Guide to Black History – עונה 1 – 08.02.2019

סדרת קומדיה חינוכית לילדים. הקומיקאי קווין הארט מספר בצורה עוקצנית ומצחיקה על ההיסטוריה של השחורים בארצות הברית.

אקדמיית המטריה / The Umbrella Academy – עונה 1 – 15.02.2019

משפחת גיבורי על לא מתפקדת מתאספת כדי לחקור יחד עם מות אביהם, יחד עם עוד דברים שגיבורי על פותרים.

הנסיך הדרקון / The Dragon Prince – עונה 2 – 15.02.2019

העונה השנייה של סדרת הפנטזיה לילדים. מאחד היוצרים של “אווטאר: כשף האוויר האחרון”.

לארי צ’ארלס: עולמה המסוכן של הקומדיה / Larry Charles’ Dangerous World of Comedy – עונה 1 – 15.02.2019

התסריטאי והבמאי לארי צ’ארלס מטייל במקומות מוזרים ומסוכנים בעולם, ומנסה למצוא בהם הומור.

סובורה / Suburra – עונה 2 – 22.02.2019

העונה השנייה של דרמת הפשע האיטלקית, המתרחשת ברומא.

שולחן השף / Chef’s Table – עונה 3 – 22.02.2019

“כרך” 6 של סדרת הדוקו-ריאליטי המצליחה, שמציגה שפים מבריקים מרחבי העולם כולו שמגדירים מחדש את המושג “גורמה”.

סרטי מקור של נטפליקס

מסור חשמלי / Velvet Buzzsaw – מתח – 01.02.2019

בכיכובו של ג’ייק ג’ילנהול. לאחר שגלרית אומנות משיגה את כל עבודותיו של אמן שהלך לעולמו, דברים איומים מתחילים להתרחש בגלריה – כאילו שהתמונות רדופות.

ציפור בשחקים / High Flying Bird – דרמה – 08.02.2019

סוכן ספורטאים מחליט ללכת נגד קבוצת הכדורסל של הלקוח שלו, שהקריירה שלו הופסקה מוקדם מהצפוי בגלל השבתות ב-NBA.

רימאסטרד: שתי הרציחות של סם קוק / ReMastered: The Two Killings of Sam Cooke – דוקומנטרי – 08.02.2019

סרט דוקומנטרי על מותו של סם קוק, זמר מוזיקת הנשמה שהיה פעיל של תנועת זכויות האזרח בארה”ב בשנות החמישים והשישים.

האש שבלב / Firebrand – דרמה – 22.02.2019

סרט הודי על עליות ומורדות במערכות יחסים בימינו.

הצלם של מאוטהאוזן / The Photographer of Mauthausen – דרמה – 22.02.2019

אסיר במחנה הריכוז מאוטהאוזן גונב נגרטיבים של תמונות, שמציגות את מעשי הזוועה שנעשים במחנה.

כמה רומנטי / Isn’t it Romantic – קומדיה – 28.02.2019

קומדיה רומנטית מודעת לעצמה. גיבורת הסרט שאינה מאמינה ברומנטיקה, מתעוררת בעולם בו הכל מתנהל לפי חוקי קומדיות רומנטיות, והכל מוצלח באופן חשוד.

סדרות ותיקות שעולות לנטפליקס בפברואר

המקום הטוב / The Good Place – עונה 2 – 01.02.2019

העונה השניה של קומדיית-המוסר של מייקל שור, יוצר “מחלקת גנים ונוף” ו”ברוקלין 9-9″, מגיעה לנטפליקס.

סרטים שעולים לנטפליקס בפברואר

איך להיפטר מבחור ב-10 ימים / How to Lose a Guy in 10 Days – קומדיה – 01.02.2019

קומדיה רומנטית בכיכובם של מתיו מקונוהי וקייט האדסון, שמנסה להפטר ממנו.

בולט / Bolt – אנימציה – 01.02.2019

סרט האנימציה של דיסני על בולט – כלב מהיר במיוחד.

רובוטריקים / Transformers – פעולה – 01.02.2019

הסרט הראשון בסדרת סרטי הפעולה של מייקל ביי, המבוססים על מותג הצעצועים והאנימציה המצליח עם הרובוטים הענקיים שהופכים למכוניות.

מהיר ועצבני 8 / Fate of the Furious – פעולה – 13.02.2019

הסרט השמיני והמצליח ביותר בסדרת סרטי הפעולה, הסובבת נהגים קשוחים ועבריינים בינלאומיים.

קריאה נוספת: ביקורת סרט: מהיר ועצבני 8 – צרות במשפחה

אמריקן פאי: החתונה / American Wedding – קומדיה – 15.02.2019

הסרט השלישי בסדרת הקומדיות המופרעות, שעוסקות בסקס ובבני נוער שלא יודעים איך להתמודד איתו.

חשבון משותף / Identity Thief – קומדיה – 15.02.2019

קומדיה בכיכובם של ג’ייסון בייטמן ומליסה מקארתי. איש עסקים מצליח נוסע להתעמת עם אישה חביבה ותמימה למראה, שכבר זמן מה מנצלת את הזהות הגנובה שלו כדי לחיות על חשבונו.

מפלצות בע”מ / Monsters Inc – אנימציה – 15.02.2019

סרט האנימציה המצליח של דיסני-פיקסאר, על ארגון המפלצות שמקיים את עולם המפלצות כולו עם משאב אחד יקר מפז – צרחות של ילדים.

למעלה / Up – אנימציה – 15.02.2019

סרט האנימציה המצליח של דיסני-פיקסאר, על איש זקן וערירי שיוצא להרפתקה לא צפויה כאשר הוא קושר לביתו כמות מוגזמת של בלונים, שמרימים אותו אל השמים.

הקיסר נפל על הראש / The Emperor’s New Groove – אנימציה – 15.02.2019

סרט אנימציה של דיסני על קיסר אינקה צעיר ושחצן שהופך לאלפקה.

הגיבן מנוטרדאם / The Hunchback of Notre Dame – אנימציה – 22.02.2019

סרט האנימציה של דיסני המבוסס על ספרו הקלאסי של ויקטור הוגו.

היפה והחיה / Beauty and the Beast – הרפתקאות – 24.02.2019

הרימייק המצולם לסרט האנימציה המצליח של דיסני.

קריאה נוספת: ביקורת סרט: היפה והחיה – נוסטלגי מאד, ולא יותר מזה

בימים האחרונים יש הרבה באזז סביב “האויב שבפנים” (Resident Evil). הסיבה העיקרית לכך היא השחרור של RESIDENT EVIL 2, משחק חדש מבית Capcom שהוא רימייק למשחק הוידאו הקלאסי מ-1998. המבקרים מהללים את הרימייק כאחד המשחקים הטובים ביותר בסדרה ושחקנים לא מפסיקים לחלוק את חוויית הפחד האדירה שהמשחק מעורר בהם. נראה שאין תזמון טוב מזה לדבר על הענף הקולנועי של הפרנצ’ייס.

בין השנים 2002 ל-2016 יצאו שישה סרטים המבוססים על משחקי Resident Evil. הסרטים, בהם כיכבה מילה ג’ובוביץ’, פיתחו מיתולוגיה משלהם ומשכו קהל מעריצים לא קטן – בהחלט גדול מספיק כדי להפוך את סרטי “האויב שבפנים” למצליחים מאוד, גם אם לא יוקרתיים במיוחד. חברת ההפקות הגרמנית Constantin Film הייתה אחראית לסדרת הסרטים ועם צאת “הפרק האחרון” ב-2016 היה ברור ש-Constantin לא תוותר על המותג. כצפוי, כמעט מיד דובר על הפקה של סדרת טלוויזיה.

כעת נחשף שנטפליקס (Netflix) מפיקה את סדרת הטלויזיה יחד עם Constantin וכי תהייה זו סדרה בלעדית לנטפליקס בעולם כולו. לא נבחר עדיין שואוראנר לסדרה של האויב שבפנים, ואיננו יודעים מה תהייה העלילה שלה, מעבר לכך שהיא תתרחש, ככל הנראה, באותו העולם בו התרחשו הסרטים – כלומר, היא תתיחס יותר לאירועי הסרטים מלאירועי המשחקים, שהתפתחו לכיוונים שונים במהלך השנים.

בשלב כל כך מוקדם אין עוד תאריך יציאה צפוי לסדרה, אך ידוע שבמקביל לסדרת הטלוויזיה, Constantin Film מפיקה גם סרט חדש, ככל הנראה כריבוט לסדרת הסרטים. האם נטפליקס תיקח חלק גם בהפקת הסרט? זה, בינתיים, עדיין לא ידוע.

זאק סניידר (Zack Snyder), במאי “באטמן נגד סופרמן”, “300”, “ווצ’מן” ועוד מספר לא מבוטל של סרטים גדולים ויקרים, נעלם לאחרונה מהמפה הקולנועית. בעקבות טרגדיה משפחתית, בני הזוג סניידר עזבו את צילומי “ליגת הצדק” במהלך שנת 2017, ולא שמענו על צמד הבמאי-מפיקה מאז. כעת מודיעה נטפליקס (Netflix) שבני הזוג יפיקו וזאק סניידר יביים סרט חדש, בלעדי לשירות הצפיה הישירה.

הסרט יקרא “צבא המתים” (Army of the Dead), והוא יהיה סרט זומבים המבוסס על סיפור מקורי של סניידר. את התסריט כותב ג’ובי הרולד (Joby Harold), התסריטאי של “פלאשפוינט” (Flashpoint), סרט על גיבור העל פלאש שצפוי לצאת ב-2020. “צבא המתים” יתרחש בזמן התפרצות מגיפת זומבים בלאס וגאס, ויתמקד בחבורה שמתכננת את ה”מכה” המושלמת, שוד קזינו אימתני ממש בלב האפוקליפסה.

עוד ב-2007 חברת האחים וורנר (Warner Bros) רכשה מסניידר את זכויות ההפצה לרעיון, אך מאז העסיקה אותו בסרטי הקומיקס שלה, ולא נתנה לו הזדמנות לביים את הסרט המקורי הראשון שלו מלבד “סאקר פאנץ'”. נטפליקס רכשה את הזכויות מוורנר, וסניידר לא יכל להיות מאושר יותר. “אין עלי שום אזיקים עם הסרט הזה“, הוא אמר בראיון ל-Hollywood Reporter. “אני אוהב להראות כבוד ליצירות אומנות מקובלות, אבל זו הזדמנות להביע את עצמי בצורה כיפית דרך הז’אנר“.

אין תאריך יציאה ידוע ל”צבא המתים”, אך צילומי הסרט יתחילו כבר בקיץ הקרוב. הוא צפוי לעלות לנטפליקס 90 מיליון דולר, תקציב גבוה מאוד לסרט זומבים, ואחד מהסרטים היקרים ביותר ברפרטואר של נטפליקס.

ב-1993 יצא “לקום אתמול בבוקר” (Groundhog Day). הסרט זכה למעמד פולחן כמעט מיד, והפך לשם דבר בזכות ה”קטע” שלו – גיבור הסרט חי מחדש את אותו היום, שוב ושוב, ללא יכולת להגיע ליום הבא. במידה מסוימת הסרט מיצה את הרעיון, ונדמה שאין טעם לחזור אליו. ובכל זאת מנסים, עם טוויסטים שמנסים לתת זווית מעט שונה לאותו הגימיק. ישנו “קצה המחר”, עם טום קרוז, שניגש לזה מהזווית של משחק מחשב בו חוזרים אחורה לצ’קפוינט אחרי שמתים, וישנו סרט האימה “מז”ל טוב”, שמקבל השנה גם סרט המשך.

אבל דווקא “בובה רוסית” (Russian Doll) של נטפליקס, שלכאורה מרגישה מעט דומה מדי ל”מז”ל טוב”, עשויה להיות יצירת ה-Groundhog הראשונה מאז 1993 שתגרום לנו סוף סוף לשחרר מעט את “לקום אתמול בבוקר”, ולאהוב אותה בזכות עצמה. ויש הרבה על מה לאהוב.

העלילה

נטשה ליון (Natasha Lyonne) מ”כתום זה השחור החדש” היא נדיה, מתכנתת בחברת משחקי וידאו בעיר ניו יורק. אנחנו פוגשים את נדיה בשירותים מעוצבים יתר-על-המידה, בדירת הסטודיו של זוג חברות אמניות שלה. החברות מארגנות את מסיבת יום ההולדת של נדיה בביתן, מסיבת ה-36 שלה. זה מספר משמעותי מאוד לנדיה – אמה, שלא הייתה בריאה בנפשה, מתה בגיל 35. נדיה מתקשה להתמודד עם כך שהיא חייתה יותר מאמא שלה. במקום מסוים היא לא האמינה אף פעם שזה יקרה. כך או כך, עם כמה שהיא שותה ומעשנת, היא מאמינה שלא נותר לה הרבה זמן בין כה וכה. היא לא יודעת כמה היא צודקת.

באותו הלילה נדיה נהרגת. מיד עם מותה היא מוצאת את עצמה שוב באותו חדר שירותים מעוצב מדי. השירותים הסוריאליסטיים גם ככה לא תורמים בכלל לתפיסת המציאות של נדיה, שלא יכולה לנחש אפילו מה לעזאזל קורה. היא זוכרת את המוות, הוא היה כואב ומוחשי, אבל הנה היא שוב כאן בתחילת הערב. חושדת שאולי היה זה חלום בהקיץ, היא חוזרת לחייה – ונהרגת שוב באותו הערב, הפעם בצורה אחרת.

האם זו הזיה שנגרמה בגלל הסמים שהיא עישנה עם חברה? האם זה ביטוי תורשתי למחלות הנפש של אמה? האם יש קשר מיסטי למיקום של המסיבה? כמה תאוריות שנדיה לא תעלה, היא לא מצליחה להבין למה זה קורה לה – אבל היא ממשיכה למות שוב ושוב.

המקפצה של נטשה ליון

נטשה ליון, בת לניצולי שואה, נולדה וגדלה בניו יורק בבית יהודי דתי. בילדותה היא התגוררה כשנה וחצי בישראל, והשתתפה לראשונה בסרט – “אחד באפריל”. עד כאן, פינת “היא משלנו!”. את הקריירה האמיתית שלה ליון התחילה בגיל 16, בניו יורק, ומאז היא השתתפה בהרבה מאוד סרטים, בעיקר בתפקידים קטנים. התפקיד שנחשב לפריצה הגדולה שלה הוא ניקי מ”כתום זה השחור החדש”. זהו התפקיד הראשון שלה בסדרה שהוא קבוע, ולא תפקיד אורח, ומיד ניקי (ודרכה נטשה) נהייתה אחת מהדמויות האהובות בסדרה.

מאז ליון עבדה הרבה בטלוויזיה, כשחקנית, מדובבת, ואפילו מפיקה, תסריטאית ובמאית. אין כל ספק ש”בובה רוסית” הוא הפרויקט הכי משמעותי שלה. ליון הפיקה את הסדרה, ביימה את אחד מהפרקים שלה, וכתבה אותה לצד איימי פוהלר (Amy Poehler), ג’וסלין ביו (Jocelyn Bioh) ולזלי הדלנד (Leslye Headland). היא מככבת בתפקיד הראשי, ו”בובה רוסית” נוטפת מליון מתחילתה ועד סופה. התוצאה? מדברת בעד עצמה.

כל חובב טלויזיה מכיר את הרגע הזה בו התסריט הנכון פוגש את השחקן הנכון. הרגע בו שיחה שכתובה לא פחות ממבריק משוחקת על ידי שחקניות שנולדו לתפקידים האלה. התחושה הזאת חוזרת שוב ושוב במהלך “בובה רוסית”. יש משהו מאוד נדוש בכל הרעיון של אנשים מגעילים שאנחנו מזדהים איתם. למעשה, “לקום אתמול בבוקר” משחק בדיוק על אותה הנקודה – אבל נדיה, דמותה של ליון, מבחילה בצורה הכי חיננית שאפשר לדמיין. אם כבר הקבלנו ל”לקום אתמול בבוקר”, אחת מהבעיות של גיבור הסרט היא שהוא לא רק מגעיל, הוא פשוט טיפוס ממש לא נעים לסביבה שלו, ולפעמים אפילו פוגעני. נדיה, מעיקה ככל שתהייה, פוגעת בעיקר בעצמה, ובמקרים הנדירים בהם היא כן פוגעת באחרים היא גם מצליחה לנווט מסביב לזה.

למעשה, כל הנושא של “בובה רוסית” הוא להפסיק להסתכל פנימה, ולהתחיל להסתכל החוצה.

מתוך הסדרה “בובה רוסית” (תמונה באדיבות נטפליקס)

הנוסחה סוף סוף מתחדשת

כמה פעמים קורה לנו שאנחנו אומרים לעצמינו: “הלוואי שיכלתי לעשות את זה אחרת”. מה שמעניין בנוסחת ה-Groundhog, זה שהיא לא בנויה על חרטה – היא בנויה על זה שמחליטים בשבילנו שאנחנו מתחרטים. משהו קורה שבגללו אנחנו חייבים להישאר ביום הזה, ועד שלא נפענח את זה לא נוכל להתקדם. במקרה של “בובה רוסית”, הרעיון הזה מקבל אופי שונה לפתע.

כי מה שקורה ב”לקום אתמול בבוקר”, זה שגיבור הסרט לעולם לא יגיע ליום שלמחרת – לפחות לא לפני שהוא יתקן את החיים שלו. לפעמים הוא מת, ולפעמים הוא סתם הולך לישון, אבל הוא תמיד מתעורר באותו היום. כאן, לעומת זאת, נדיה יכולה להגיע ליום המחר. היא מגיעה אליו כמה פעמים אפילו. אבל במוקדם או במאוחר, היא מתה, וחוזרת שוב למסיבת יום ההולדת שלה. כאן הקוסמוס לא אומר לה “אסור לך להתקדם”, הוא אומר לה “לא מגיע לך לחיות עד שלא תפתרי את הדבר”. וזאת אמירה הרבה יותר קשוחה.

בלי לספר לכם מה קורה בסדרה, כי באמת שכדאי שתצפו בה, נדיה לא סתם מתה שוב ושוב. אמת, העיר ניו יורק מלאה בדברים שיכולים להרוג אנשים, ובכל זאת נדמה שאנשים לא מתים על ימין ועל שמאל. אם אדם שנהרג בתאונת דרכים, או בגלל מזגן שנפל עליו, היה יודע שאפשר להינצל מזה – הוא כנראה היה ממשיך לחיות. נדיה, לעומת זאת, מתה שוב ושוב בכל מיני דרכים יצירתיות. לפעמים היא מתה מדברים שלא חייבים להיות קטלניים, אבל אותה ספציפית הם הורגים. היקום משדר שהיא מפספסת משהו.

מתוך הסדרה “בובה רוסית” (תמונה באדיבות נטפליקס)

המסע של נדיה הוא פנימי וחיצוני בו זמנית. המסר הוא לא “תהפכי לאדם טוב יותר”, אלא “תתחילי לשים לב איזה השלכות יש לך על הסביבה שלך”. שימו לב, כשאתם צופים, לדגש שהסדרה שמה תחילה על חיות מחמד, ובהמשך על חברויות ושאר קשרים בין אישיים.

בסופו של דבר, “בובה רוסית” היא סדרה שבשמונה פרקים לא ארוכים עושה משהו שאף אחד עדיין לא הצליח – היא מצליחה להפוך את “לקום אתמול בבוקר” לרלוונטי שוב, מצליחה לספר אותו מחדש בצורה יותר עכשווית, ומצליחה להציג לנו גיבורה שאנחנו לא שונאים במבט לאחור, אלא באמת מצליחים לכבד ולהעריך כישות אנושית מהממת, שאולי לא צריכה למות ביום הולדתה ה-36 – אבל גם מישהי שלא יזיקו לו כמה וכמה מיתות איומות, אם זה מה שיעזור לה לסדר את החיים שלה, שמבחינתה מעולם לא היו אמורים להגיע לשנה ה-36 לחייה.

בשורה התחתונה

לפי הדיווחים, נטפליקס מעוניינת לחדש את “בובה רוסית” לעוד שתי עונות. ליון, מצדה, לא מתנגדת. רעיון מרתיע, בהתחשב בזה שהסיפור של העונה הראשונה סגור מאוד, ולהמשיך לשחק עם אותו הגימיק עשוי להיות קצת מסוכן. מצד שני, השנה רק התחילה, וכבר יש לנו מועמדת חזקה מאוד לאחת מהסדרות המוצלחות של השנה, בנטפליקס לכל הפחות.

צפו ב”בובה רוסית”, התמוגגו מהכתיבה שלה, צחקו מההומור השחור שלה, ותנו גם לאווירה ולמחשבות שלה לשקוע. זה השימוש הכי מוצדק בנוסחת ה-groundhog מאז שהופיעה ב”לקום אתמול בבוקר”, ומבחינות רבות הסדרה מתעלה על הסרט בכמה וכמה מישורים.

כל הפרקים של העונה הראשונה של הסדרה בובה רוסית יעלו לשירות הצפיה של נטפליקס ביום שישי, ה-1 בפברואר.

ללעוג לעולם האומנות זה לא רעיון חדש. למעשה זה קל מאוד אפילו – יש בו משהו מאוד מתנשא ומרוחק, ולא קשה לצחוק על דברים כה מרוחקים. זה לרוב גם יעיד על כמה מעט אנחנו מבינים בו. הבדיחה תהייה סתמית ולא מעניינת, היא תעבוד בשבילנו ורק בשבילנו, ורק פעם אחת. ללעוג לו מבפנים, תוך כדי הצגה מעניינת של מה שקורה בו באמת, זה הרבה פחות פשוט, וגם הרבה יותר משתלם אם נעשה כמו שצריך. דן גילרוי (Dan Gilroy), תסריטאי ובמאי “חיית הלילה”, ניסה לעשות את זה בדיוק בסרטו החדש לנטפליקס – “מסור חשמלי מקטיפה” (Velvet Buzzsaw).

העלילה

זאווי אשטון (Zawe Ashton) היא ג’וזפינה, עובדת בגלריית אומנות בלוס אנג’לס. הביצועים שלה בעבודה לא מספקים והאמנים שהיא מוצאת לא מספיק מרשימים, והעבודה שלה בסכנה – עד שנופל לידיה אוצר. שכן זקן וערירי שמתגורר מעליה נפטר, ולא משאיר אחריו יורשים. אין לו משפחה ואף לא חברים, הדבר היחידי שיש לו זה סדרה של יצירות שהוא השאיר אחריו. הזקן, דיז שמו, היה צייר, ועבודותיו הן לא פחות ממבעיתות. הן גם מבין העבודות הטובות ביותר שג’וזפינה ראתה בחייה.

בלי למצמץ ג’וזפינה אוספת את כל יצירותיו של דיז. היא מציגה אותן לבוסית שלה, אותה משחקת רנה רוסו (Rene Russo), ולמאהב שלה, שהוא גם מבקר האומנות הנחשב ביותר בעיר, אותו משחק ג’ייק ג’ילנהול (Jake Gyllenhaal). כולם מסכימים שדיז הוא הדבר הגדול הבא בעולם האומנות הקטן אך הרווי של לוס אנג’לס. עם כמה שקרים קטנים ואקרובטיקה חוקית פשוטה, ג’וזפינה נהיית הבעלים של יצירותיו של דיז, ועתידה בעולם הגלריות נראה ורוד מאוד – אבל היצירות של דיז עצמן קמות נגד כל מי שמנסה לנכס אותן, וזה נגמר בדם.

מותחן סאטירי

דן גילרוי מגדיר את “מסור חשמלי מקטיפה” כמותחן סאטירי. זאת הגדרה מעניינת כשלעצמה, שילוב בין שני ז’אנרים מוזרים מעט. סאטירה מאירה צדדים לא מחמיאים של החברה, במקרה הזה ספציפית של קהיליית האומנות בקליפורניה. מותחן, מנגד, גורם לנו לפחד ולדאוג לשלומם של גיבורי הסרט. כדי שנדאג להם צריך שהם יהיו סימפטיים, שנעודד אותם ונהייה בצד שלהם – אך גיבורי סאטירה הם לא גיבורים סימפטיים, וזה נכון גם ל”מסור חשמלי מקטיפה”.

כשאני אומר “לא סימפטיים”, אני לא אומר, חלילה, שהם לא דמויות טובות. כל הדמויות בסרט, למעשה, מצוינות. ג’ילנהול לבדו יכל להחזיק את כל הסרט על כתפיו, עם משחק פנומנלי. למזלו ושמחתינו הוא לא חייב – כי הסרט עשיר מאוד בדמויות מאוד שונות, ועל כולן מעניין להסתכל. כולן גם, כצפוי מסאטירה, לא סימפטיות בכלל. אנחנו נהנים מהייצוג, וגם, במקום מסוים, סקרנים לראות איך האנשים הלא נעימים האלה יפגעו מיצירותיו הרצחניות של דיז.

לכן בעוד שהסאטירה מאוד חזקה ב”מסור חשמלי מקטיפה”, המותחן לא ממש מותח. יש בו כמה וכמה “רציחות” ססגוניות, שמקרבות אותו יותר לז’אנר ה-slasher, בו יש רוצח שעובר על כל הגיבורים אחד אחד. כאן הרוצחת היא האומנות עצמה, ולמרות שהסרט לא מפחיד בכלל, חובבי רציחות מעניינות מסרטים בסגנון “המסור” או “יום שישי ה-13” ימצאו כאן כמה דימויים מעניינים, גם אם פחות גרוטסקיים.

בסופו של דבר, לקרוא לסרט “מותחן” או “אימה” חוטא לקהל הסרט. רוב חובבי המתח ו/או האימה לא יתרשמו מ”מסור חשמלי מקטיפה” בכלל. הוא איטי ומוזר מאוד בדרך בה הוא מספר את הסיפור שלו, ולא מצליח לאיים או למתוח. הוא כן מצליח להיות סאטירה מאוד מוצלחת, והקהל שלו הוא, חד משמעית, אנשים שאוהבים אומנות.

מסור חשמלי מקטיפה (צילום: Claudette Barius, תמונה באדיבות נטפליקס)

קריקטורות לא לעגניות

סאטירה מורכבת, לרוב, מקריקטורות. אם סאטירה פוליטית מציגה גרסאות מאוד קיצוניות של מנהיגים שאנחנו לא מסמפטים בלשון המעטה, אז הגיוני שסאטירה על אומנות תראה לנו עולם אומנות דוחה ונלעג. ו”מסור חשמלי מקטיפה” עושה את זה, אבל בצורה מאוד אלגנטית. הסרט רווי בסטראוטיפים, אבל הם לא מרגישים רעים.

יש לנו סולנית לשעבר של להקת פאנק, שעדיין מציגה בהפגנתיות את הקעקועים שלה שקוראים להתנהגות אנטי ממסדית, אך בו זמנית היא גם מנהלת גלריית אומנות בגישה סופר קפיטליסטית. יש לנו צייר מזדקן ואלכוהוליסט לשעבר, ששונא את כולם וכולם שונאים אותו, אבל פעם הוא היה גאון ועכשיו הוא כבר לא שותה, לא מצייר, וכולם מתחנפים לו בידיעה שכנראה לא יצא מזה כלום. יש לנו מבקר אומנות פאן-סקסואל שיכול בכמה מילים כתובות לסיים קריירה של פסל, אבל לא מסוגל לתקשר עם בני הזוג שלו. יש לנו אוצרת צעירה בגלריה שלא בוחלת בשום אמצעי כדי להתקדם, וסוכנת אמנים מבוגרת שדוקרת בגב לקוחות וגלריות כאחד. והיד עוד נטויה.

יש שני דברים שגורמים לכל אלה להרגיש אותנטיים. הראשון הוא המשחק – שחקני “מסור חשמלי מקטיפה” מאוד נהנים מהדמויות שלהם, בצורה מאוד גלויה, אבל לא מתגלגלים בבוץ אתן. הם מציגים דמויות מעט דוחות, אבל מספיק אנושיות כדי שנאמין להן ואפילו נזדהה עם חלקן. את חלקן אפילו נאהב ממש. הדבר השני שתורם לאותנטיות של הסרט הוא האומנות עצמה.

עבודות האומנות שמוצגות בסרט הן לא פחות מנפלאות. כאשר ג’ייק ג’ילנהול מביט בהשתאות על יצירה של דיז, ואומר שזה הדבר המדהים ביותר שהוא ראה בחייו, אנחנו מאמינים לו. גם כי הוא מאוד משכנע כשחקן, אבל גם כי היצירות של דיז באמת נהדרות. גם אמנים אחרים שמופיעים בסרט מציגים עבודות מעולות, וכל הגלריות האליטיסטיות האלה, שמציגות אך ורק את הטופ שבטופ, באמת מראות ציורים, פסלים ומיצגים שהייתי שמח לראות בגלריה אמיתית.

השימוש באומנות אמיתית ואיכותית, ולא במשהו שקושקש בשקל תשעים כדי שיהיה תפאורה חצי משכנעת, הוא גולת הכותבת של “מסור חשמלי מקטיפה”. בכל המקומות בהם הסרט מתפרק, תמיד אפשר פשוט לעצור ולהנות מהאומנות. ישנם מקרים בהם חבל מעט אפילו שיש סרט מסביב ליצירה, ואי אפשר פשוט להנות מהיצירה עצמה. מצד שני, יכול להיות שאם היה לנו זמן לבחון את היצירה בעצמינו כאוות נפשינו, אולי היינו שמים לב שהיא לא מופלאה כמו שאומרים עליה. אולי זה בעצם המקום בו “מסור חשמלי מקטיפה” עושה את עבודתו הטובה ביותר – בלשכנע אותנו שהאומנות הזאת ממש מצוינת, ושהנקמה שלה נגד החמדנות הסובבת את עולם הגלריות מוצדקת לחלוטין.

בשורה התחתונה

“מסור חשמלי מקטיפה” הוא סרט בעייתי. המשחק בו פנטסטי, הדמויות מעולות והאומנות נפלאה. הסיפור שמדביק את כל זה ביחד די צולע, וגם אומנות הקולנוע שלו – צילום, סאונד ועריכה – סבירה בלבד. הסרט עשוי בצורה מקצועית וטובה, כן, אבל לא מעורר יותר מדי רגש דרך המדיום הקולנועי, וזה ממש פספוס בשביל סרט ששם דגש כל כך גדול על אומנות ויזאולית.

זה סרט מתח פושר במקרה הטוב, אבל סאטירה נהדרת על אולם האומנות. אם באתם לפחד, או להתחבק עם מישהו מתוח עם כרבולית ופופקורן, “מסור חשמלי מקטיפה” ישעמם אתכם. אם עולם האומנות קורץ לכם, אז אתם כנראה תהנו מ”מסור חשמלי מקטיפה” מאוד. כן, הסרט קטן מסך חלקיו, אבל החלקים האלה כל כך טובים, ששווה לראות אותו רק בשבילם – אם זה עושה לכם את זה.

שבעה חודשים אחרי שהשיקה את תכונת ה“הורדות החכמות” (Smart Downloads) שלה באפליקציה למכשירי אנדרואיד, משיקה כעת נטפליקס (Netflix) את התכונה החדשה גם במכשירים מבוססי מערכת ההפעלה iOS של אפל. עם השקת התכונה החדשה יוכלו משתמשי האייפון והאייפד לצפות בפרקים שהורידו למכשירים לצפייה באופליין, ואלו ימחקו מיד לאחר הצפיה כשברקע יורד הפרק הבא בסדרה.

בעזרת תכונת ההורדות החכמות באפליקציית Netflix ב-iOS תוכלו להקדיש פחות זמן לתכנון ההורדות של פרקים למכשירכם לצפיה, כאשר אלו ינוהלו באופן אוטומטי. בהפעלת התכונה החדשה, Netflix תזהה מתי סיימתם לצפות בפרק, אז תמחוק אותו ותחליף אותו בהורדה של הפרק הבא, כך שתוכלו לחסוך בשטח האחסון שתופסים פרקים בהם כבר צפיתם במכשיר הטלפון וכל פרק חדש שיירד למכשיר יחליף את הקודם בו כבר צפיתם. בסיום הורדת הפרק החדש תוצג הודעה, כאשר סטטוס הורדה יהיה זמין לצפיה במהלך הורדת הפרק.

אפשרות ההורדה החכמה מאפשרת שימוש גם עבור הרגלי צפייה והורדה שונים של משתמשים. מ-Netflix נמסרו מספר דוגמאות לכך, למשל: התכונה החדשה זמינה גם למי שהורידו עונה שלמה של סדרה, כך שלאחר צפייה בפרק הראשון של העונה פרק זה יימחק ותחל ההורדה של הפרק הראשון בעונה 2, כל עוד היא זמינה להורדה.

Netflix מאפשרת אופציות נוספות של הורדה ומחיקה, לדוגמה: במידה ומנוי הוריד את פרקים 6 עד 9 בסדרה וצפה בפרק 2 ובפרק 5, לאחר הצפייה הם ימחקו ופרקים 10 ו- 11 יורדו למכשיר. דוגמא נוספת; אם מנוי הוריד את פרקים 3, 7 ו- 13 וצפה בפרק 3, לאחר הצפייה פרק 3 ימחק ופרק 14 יורד למכשיר.

התכונה החדשה ניתנת להפעלה רק על גבי חיבור לרשת אלחוטית (Wi-Fi), ועל כן לא תיקח מחבילת הגלישה שלכם, אך היא דורשת לדאוג לחיבור Wi-Fi פעיל על מנת להשתמש בה לשם הורדת תכנים לטלפון. את התכונה ניתן להפעיל או לבטל דרך הגדרות אפליקציית Netflix, כך שתוכלו לבחור האם לתת ל-Netflix לנהל את ההורדות שלכם באופן אוטומטי או לעשות זאת בעצמכם באופן ידני כפי שהיה עד כה.

בנובמבר האחרון דיווחנו שוינס גיליגן (Vince Gilligan), יוצר סדרות המופת “שובר שורות” (Breaking Bad) ו”סמוך על סול” (Better Call Saul), עובד על סרט. מה שמיוחד בחדשה הזאת הוא שמדובר היה בסרט שיתרחש בעולם של הסדרות שלו, ויופץ בערוצי הטלויזיה של רשת AMC, לה שייך הפרנצ’ייס. כעת מדווח שהסרט יגיע גם לנטפליקס (Netflix), ויתכן אף שזמנית הוא יהיה שם באופן בלעדי.

זה לא סוד שההצלחה האדירה של “שובר שורות” קרתה, חלקית, בזכות נטפליקס. בישראל שירות הצפיה הישירה עוד לא היה זמין אז, אבל עונות “שובר שורות” עלו לנטפליקס זמן קצר לאחר עלייתן לשירות של AMC, ובזכות כך הגיעו לקהל רחב הרבה יותר מהרגיל. גם סדרת הספין-אוף “סמוך על סול” עולה לנטפליקס זמן קצר לאחר שידורי הפרקים בערוץ AMC, ואת זה אנחנו בישראל מרגישים טוב מאוד. כעת מדובר על שותפות מלאה בין AMC לנטפליקס בהפקת הסרט, ואף נאמר שיש סיכוי שהסרט יגיע לנטפליקס עוד לפני שהוא יגיע ל-AMC.

עוד בזמן שגיליגן זכה בפרס האמי ב-2013, הוא אמר “אני חושב שנטפליקס החזיקה אותנו באוויר. לא רק שאנחנו עומדים כאן עכשיו, אני לא חושב שהסדרה שלנו [“שובר שורות”] הייתה שורדת אחרי העונה השנייה.” דבר לא ידוע על הסרט עדיין, מלבד שמועה שבאלבקרקי מצלמים סרט סודי שנקרא Greenbriar, וכנראה שזהו הסרט המדובר. גיליגן כותב את התסריט ומביים את הסרט.

סדרת קומיקס נוספת מגיעה לנטפליקס, וזה קורה ביום שישי, ה-15 בפברואר, אך הפעם מדובר ביצירה ייחודית למדי. “אקדמיית המטריה” (The Umbrella Academy) היא סדרת קומיקס קצרה של Dark Horse, חברת אינדי שאחראית על כמה סדרות וכותרים אהובים ויוצאי דופן, ביניהם “הלבוי” ו”עיר החטאים”. בהתאם, “אקדמיית המטריה” היא לא סדרה אינסופית של גיבורי על צבעוניים, אלא סיפור יותר סגור ובוגר.

הסיפור הזה ספציפית נכתב לראשונה על ידי ג’רארד וויי (Gerard Way), הסולן של להקת My Chemical Romance, שהתפתח כיוצר קומיקס במקביל להיותו מוזיקאי. אבל מהי בעצם אקדמיית המטריה?

העלילה

ביום אחד באוקטובר 1989, 43 תינוקות נולדו באותו הרגע. מה שהיה חריג בתינוקות הללו, הוא שאף אחת מהאמהות הטריות לא הייתה בהריון לפני רגע הלידה. מיליארדר תמהוני בשם רג’ינלד הרגרייב החליט שהוא חייב להשיג את התינוקות המסתוריים. הוא הצליח לאמץ שבעה.

הילדים, אותם הרגרייב גידל במתכונת נוקשה, בלי לתת להם שמות אפילו אלא מספרים בלבד, גדלו עם כוחות על שונים ומשונים – אחד היה חזק מהרגיל, אחר יכל לשוחח עם מתים, אחת גרמה לאנשים לעשות כדבריה, ורק האחרונה, מספר 7, לא פיתחה שום כוח מיוחד. כבר בהיותם בני נוער צעירים, היה הרגרייב מוציא את הילדים שלו, אותם הוא כינה “אקדמיית המטרייה”, למשימות בהן הם היו נלחמים בעבריינים מסוכנים.

עם הזמן הילדים גדלו, והתחילו להתרחק זה מזה ומהרגרייב, האב הנוקשה וחסר האהבה שגידל אותם. כל אחד מהם בחר דרך משלו להתמודד עם הילדות האכזרית הזאת, ורובם לא ראו את עצמם חוזרים אי פעם לבית אביהם, או שומרים על קשר זה עם זה – עד שקרה הדבר היחידי שכפה על כולם להפגש.

רג’ינלד הרגרייב מת, נרצח ככל הנראה, וילדיו המאומצים נפגשו לראשונה מזה שנים רבות. במפגש האיחוד הכפוי הזה הם גם גילו אסון נוסף – העולם הולך להסתיים, וזה יקרה בתוך ימים ספורים בלבד. מה עושים עכשיו, האם עושים את זה ביחד, ואיך אפשר אם הם ממש לא סובלים אחד את השני?

רעש וצלצולים

הרושם הראשוני מ”אקדמיית המטריה” נהדר. בעוד שרוב השחקנים בסדרה לא מוכרים מאוד, הם סימפטיים ביותר, ויש כמה פייבוריטים מסדרות אחרות. את לות’ר, הראשון מחניכי האקדמיה, משחק טום הופר (Tom Hopper) מ”מפרשים שחורים” ו”משחקי הכס“. את קלאוס, מספר 4, משחק רוברט שיהן (Robert Sheehan), הלוא הוא ניית’ן האהוב מ”עברייני על”. גולת הכותרת היא ללא ספק אלן פייג’ (Ellen Page), שמשחקת את וניה, מספר 7 חסרת הכוחות, והיא השחקנית החזקה ביותר בסדרה, וגם, מבחינות מסוימות, הגיבורה הראשית שלה. אין ספק הרי שהדמות המעניינת ביותר במשפחה של גיבורי על מאומצים, היא זאת שלא פיתחה שום כוח מיוחד.

בפרק הראשון גם תשימו לב כמה עשן הסדרה מפזרת לכם בעיניים. סצנות צבעוניות וססגוניות מתרחשות עם להיטי פופ ורוק קצביים, ובכך מוכרות לנו שמדובר בסדרה כיפית ממש. רוב הזמן זה גם עובד ממש טוב בהתחלה, אבל זה גם סימן לכך שאולי אין פה הרבה תוכן. הרבה זמן ומשאבים הושקעו כדי שנחשוב שכיף לנו, למה שלא יושקע אותו זמן בלייצר סיפור מעניין ודמויות טובות כדי שיהיה לנו כיף באמת? והדמויות טובות, שלא תטעו. וגם הסיפור לא רע בכלל. הבעיה מתחילה כשהשחקנים לא מצליחים לסחוב את הדמויות האלה.

אם אתם חובבי טלויזיה בריטית, “אקדמיית המטריה” עשויה להזכיר לכם שתי סדרות מעניינות. ישנה “עברייני על”, ממנה אף הגיע שיהן לשחק דמות דומה מאוד לזו שהוא שיחק שם, וישנה גם “אוטופיה”, שבוטלה לאחר שתי עונות, אך צפוי לה חידוש של HBO. שתי הסדרות היו מאוד ססגוניות, מאוד ייחודיות, והתדרדרו מאוד מהר. לשתיהן הייתה עונה ראשונה לא פחות ממבריקה, אבל הנה הקאץ’ – היו אלה עונות של שישה פרקים בלבד, כאשר אורכו של כל פרק לא עלה על 45 דקות. כזו היא הטלויזיה הבריטית.

“אקדמיית המטריה” היא סדרת נטפליקס טיפוסית בת עשרה פרקים, כאשר כל פרק אורך לפחות 50 דקות, וחלקם חוצים גם את השעה. עונה אחת של “אקדמיית המטריה” שווה בערך שתי עונות בריטיות באורך, וזה מורגש מאוד. עד לפרק החמישי הכל חלק ממש – אנחנו סקרנים ומעוניינים, ורוצים להכנס עוד ועוד לתוך העולם ולתעלומה שבו. בערך מסוף פרק 5 ובוודאות מהפרק השישי זה מתחיל להקליק פחות טוב. השחיקה שלנו, הצופים, מתחילה באמצע העונה.

רוב השחקנים פשוט לא סוחבים את הדמויות. אני מבין את מה שעובר על דייגו, מספר 2, שתמיד גדל בצילו של מספר 1, אבל הוא לא סימפטי מספיק כדי שיהיה אכפת לי. אני שומע את מה שאליסון, מספר 3, אומרת על המשפחה שהיא עזבה בשביל להגיע שוב לאקדמיה, אבל אין לי שום חיבור למשפחה שלה. מספר 5 חסר השם, נוסע בזמן שגילו מתקרב ל-60 אך הוא לכוד בגוף של נער בן 15, פשוט לא מצליח למכור לי את הדמות. הילד המרגיז הזה הוא לא אדם בן 60 מהעתיד, ולא משנה כמה פעמים תגידו לי שזה ככה.

פייג’ נאלצת לסחוב את כל הסדרה על גבה, והיא לא מצליחה כי היא לא הדמות החשובה היחידה, ושיהן מהנה מאוד, אבל הדמות שלו דווקא יחסית מינורית ברוב הפרקים. “אקדמיית המטריה” היא קבוצה של אנשים לא נעימים שרבים אחד עם השני, ולא אכפת לי מאף אחד מהם. כמו כן, יש פספוס די גדול עם הנבלים בסדרה.

נבלים מפוספסים

יש כמה וכמה אנטגוניסטים בסדרה, אבל שני הנבלים הבולטים ביותר הם הייזל וצ’ה צ’ה. תמונה אחת שווה אלף מילים, ומספיק להסתכל על תמונה אחת של הייזל וצ’ה צ’ה מהקומיקס כדי להבין כמה הם מגניבים. שני סוכנים מסתוריים בחליפות שחורות, שלראשם מסכות ענקיות שנראות כאילו הן לקוחות מבובות יריד ענקיות, אחת בכחול ואחת בורוד. הם חמושים עד השיניים, ולמרות שעל הנייר נדמה שאין להם כוחות על, שני הפסיכופטים האלה מהווים בעיה מאוד רצינית גם לחבורה של אנשים צעירים עם כוחות על ממשיים.

אקדמיית המטריה (צילום: Christos Kalohoridis, תמונה באדיבות Netflix)

בסדרה הייזל וצ’ה צ’ה לא מקליקים באותה המידה. הליהוקים שלהם סבירים בסך הכל, כשהייזל הוא המוצלח מבין השניים, אבל הם לא מאוד מיוחדים. המסכות שלהם נראות יותר מטופשות ממפחידות, והם יותר מבלבלים ממסתוריים. הקושי הרב של ילדי האקדמיה בלהביס אותם נראה לא מוצדק בכלל, וההצדקה הזאת לא מגיעה באף שלב של הסדרה. לא באמת. לוקח המון זמן באמת להבין אותם ולהתחבר אליהם, ובכל הזמן הזה הם מוסיפים עמימות לא נחוצה לסדרה שממש סובלת מעודף עמימות גם בלעדיהם.

ככל שהעלילה מתפתחת, הכוחות האנטגוניסטיים שפועלים נגד האקדמיה נהיים ברורים יותר, ובהדרגה גם מעניינים יותר. למרות שמהפרק השישי הסדרה נהיית פחות מעניינת, חלק מהחלקים שכן עובדים קשורים לנבלים השונים, כולל גם להייזל וצ’ה צ’ה – חבל רק שזה לא מספיק.

בשורה התחתונה

“אקדמיית המטריה” מתחילה נפלא, ומאבדת את זה בהדרגה. במחציתה השניה היא מתקשה לרגש ולשמח, מלבד כמה רגעים בולטים וזכורים לטובה. למרות זאת, העונה הראשונה מסתיימת בפרק נהדר, שעושה המון חשק לעוד. נקווה שבעונה השניה הסדרה תרים קצת את הסטנדרט. השחקנים החלשים בתפקידים המרכזיים ישארו, כמובן, אין הרבה מה לעשות עם זה, אבל לסדרה יש לא מעט פוטנציאל, גם עם עונה ראשונה חלשה יחסית.

לאחר חמש שנים של עשייה, אחת השותפויות האהובות יותר בעולם הטלויזיה מתקרבת לקיצה. לאחר ש”לוק קייג’” (Luke Cage), “איירון פיסט” (Iron Fist) ו”דרדוויל” (Daredevil) בוטלו, נותרו רק “המעניש” (The Punisher) ו”ג’סיקה ג’ונס” (Jessica Jones) מבין הסדרות אותן נטפליקס (Netflix) מפיקה עבור מארוול (Marvel). כעת גם זמנן תם.

בסוף העונה השניה של “המעניש”, שיצאה לפני כחודש, הייתה תחושה שלא נזכה לראות את הגרסה הזאת של פרנק קאסל שוב. לא מפתיע לשמוע על הביטול, כמו שגם לא מפתיע ש”ג’סיקה ג’ונס” מבוטלת גם היא. עונתה השלישית של הסדרה בדרך, ועדיין צפויה לצאת במהלך השנה – והיא תהייה עונתה האחרונה בהחלט, והאחרונה מכל סדרת מארוול של נטפליקס.

שירות הצפיה הישירה של דיסני, +Disney, קרב ובא, אך זו ככל הנראה לא הסיבה לביטולים. סדרות מארוול/נטפליקס הן סדרות למבוגרים בלבד, תכנים שלא נראה בשירות דיסני+ המשפחתי. כמו כן, רק לאחרונה מארוול הזמינה 4 סדרות אנימציה חדשות מ-hulu, גם הן למבוגרים בלבד, כך שבבירור לדיסני אין בעיה להזמין מרשתות אחרות תכנים שהיא עצמה לא תפיק.

כבר זמן מה רצו שמועות ודיווחים על חוסר שביעות רצון הדדית בין ענקיות המדיה. מבחינת נטפליקס, סדרות מארוול הצליחו, אבל לא הצליחו מספיק. הן היו יקרות להפקה, וזה לא היה מוצדק. נטפליקס רצתה להקטין את התקציב, בעיקר על ידי קיצור העונות – מ-13 פרקים ל-10 פרקים לכל עונה. דיסני, מצידה, לא אהבה את הרעיון. זה, לפחות, מה שידוע לנו מפרטים שהצליחו לדלוף החוצה – דיסני ונטפליקס שומרות את רוב הפרטים לעצמן.

ג’ף לואב (Jeff Loeb), אחד המפיקים הראשיים של חטיבת הטלויזיה של מארוול, ניסה להרגיע את המעריצים: “הרשת השותפה שלנו אולי החליטה שהיא לא רוצה להמשיך לספר את הסיפורים של הדמויות האלה, אבל אתם מכירים את מארוול מספיק טוב לדעת שזה לא נגמר ככה. כמו אמר פעם אביו של מת’יו מרדוק: אדם לא נמדד לפי איך שהוא נופל, אלא לפי איך שהוא קם בחזרה‘”. בכך לואב מרמז גם שאנחנו נזכה לראות שוב את הגיבורים המבוטלים, אולי אפילו בקרוב. זה לא יהיה בנטפליקס אבל, ורוב הסיכויים שאלה גם לא יהיו אותם השחקנים.

אם נדמה היה לכם שעומדות להסתיים הסדרות לצפות בהן, נטפליקס כהרגלה מביאה עוד עושר של תכנים במרץ. חוץ מ”עין קווירית” ו”דיאטת סנטה קלריטה” שחוזרות למסך, נזכה לראות כמה סדרות מסקרנות חדשות, ביניהן “המסדר”, “לוזרים”, “אוסמוסיס”, ואנתולוגית האנימציה המסקרנת של טים מילר ודייויד פינצ’ר, “אהבה, מוות & רובוטים”.

סדרות בינג’

לוזרים / Losers – עונה 1 – 01.03.2019

סדרה דוקומנטרית, המשתמשת בספורט כדי לדבר על הפסיכולוגיה המורכבת מאחורי כשלונות.

אי הזחלים / Larva Island – עונה 2 – 01.03.2019

סדרת אנימציה לילדים על צמד זחלים, צהוב וירוק, שצריכים להתמודד עם פלישה של זרים לאי שלהם.

המסדר / The Order – עונה 1 – 07.03.2019

סדרה על נער שמתחיל ללמוד בקולג’, ונכנס לאגודה סודית. תחילה נדמה שמדובר באגודה סודית “נורמלית” יחסית, עד שמתברר שהאגודה היא רק חלק מעולם שלם של כשפים ומפלצות.

טוני נולד מחדש / Afterlife – עונה 1 – 08.03.2019

עיתונאי מתקשה להתמודד עם מותה של אשתו, ונוהג באנטיפטיות מוחלטת כלפי כל מי שמנסה לנחם אותו. בכיכובו של ריקי ג’רווייס.

Formula 1: Drive to Survive – עונה 1 – 08.03.2019

סדרה דוקומנטרית על העולם המהיר והמסוכן של מרוצי פורמולה 1.

עין קווירית / Queer Eye – עונה 3 – 15.03.2019

ה”פאב פייב” חוזרים לעונה נוספת של סדרת הריאליטי המצליחה, בה חמישה גברים הומוסקסואלים מוזמנים לבתים של אנשים שונים שהחיים שלהם לא מתנהלים אידאלית, ועוזרים להם להתניע מחדש.

הסצנה של צ’רלי / Turn Up Charlie – עונה 1 – 15.03.2019

צ’רלי הוא תקליטן כושל, שמסכים לשמור על ילדה מפונקת שעושה חיים קשים להורים שלה ולו.

יוהו, חבר לעת צרה / YooHoo to the Rescue – עונה 1 – 15.03.2019

סדרת אנימציה על חמש חיות, חמישה חברים, שמשתמשים במכשיר קסום כדי לעזור לחיות אחרות.

אהבה, מוות& רובוטים / Love, Death & Robots – עונה 1 – 15.03.2019

אנטולוגיה חדשה של סיפורי אנימציה אפוקליפטיים קצרים. נוצרה על ידי דייויד פינצ’ר, ובמאי “דדפוד” טים מילר”.

עיר המדבקות של צ’רלי / Charlie’s Colorforms City – עונה 1 – 22.03.2019

סדרת אנימציה לילדים על צ’רלי, שחי בעולם של צורות שונות, ולוקח את הצופים איתו להרפתקאות משונות.

דיאטת סנטה קלריטה / Santa Clarita Diet – עונה 3 – 29.03.2019

העונה השלישית של קומדיית הזומבים האבסורדית בכיכובה של דרו ברימור.

אוסמוסיס / Osmosis – עונה 1 – 29.03.2019

אפליקציית הכרויות חדשה בשם “אוסמוסיס” מבטיחה למצוא התאמה בין רווקים, בהתבסס על נתוני המוח שלהם. המחיר של השימוש באפליקציה עשוי להיות חמור משנדמה.

סרטי מקור של נטפליקס

הנער שרתם את הרוח / The Boy Who Harnessed the Wind – דרמה – 01.03.2019

מבוסס על סיפור אמיתי. בהשראת ספר מדע, אדם בונה טחנת רוח בכפרו שבמלאווי, בתקווה שכך יציל את הכפר מרעב.

ג’ימי קאר: מיטב להיטי הזהב הגדולים / Jimmy Carr: The Best Ultimate Gold Greatest Hits – ספיישל סטנד-אפ – 12.03.2019

לקט של מיטב הבדיחות והפאנצ’ים מקריירת הסטנד-אפ המצליחה של הקומיקאי הבריטי ג’ימי קאר.

משולש הגבולות / Triple Frontier – פעולה – 13.03.2019

יוצאי יחידה צבאית מובחרת מחליטים לשדוד ברון סמים דרום אמריקאי, אבל הפעולה הצבאית הפרטית שלהם לא הולכת בדיוק לפי התכניות. בכיכובם של בן אפלק, צ’רלי האנם, פדרו פסקל, אוסקר אייזק, ועוד.

איימי שומר: לגדול / Amy Schumer Growing – ספיישל סטנד-אפ – 19.03.2019

ספיישל סטנד-אפ חדש של איימי שומר, המדברת על חיי נישואין וההריון שלה.

הלכלוך: סיפורה של מוטלי קרו / The Dirt – דרמה – 22.03.2019

עיבוד לאוטוביוגרפיה של להקת המטאל “מוטלי קרו”.

הרודפים / The Highwayman – דרמה – 29.03.2019

דרמה תקופתית בכיכובם של קווין קוסטנר ווודי הארלסון. הסרט חושף את מסעם של צמד הבלשים שרדפו אחרי זוג הפושעים האגדי בוני וקלייד.

האגדה על אי הקוקאין / The Legend of Cocaine Island – דוקומנטרי – 29.03.2019

סרט דוקומנטרי העוקב אחרי קבוצה של אנשים לא יוצלחים שמחפשים מצבור קוקאין אגדי שנקבר, לכאורה, באיים הקאריביים.

סרטים שעולים לנטפליקס במרץ

מאמה מיה! הסרט / Mamma Mia! – קומדיה, 2008 – 01.03.2019

מהיר ועצבני 6 / Fast & Furious 6 – פעולה, 2013 – 01.03.2019

הרשת החברתית / The Social Network – דרמה, 2010 – 01.03.2019

ג’אנגו ללא מעצורים / Django Unchained – מערבון, 2012 – 01.03.2019

אהבה זה כל הסיפור / Love Actually – קומדיה, 2003 – 01.03.2019

אחים חורגים / Step Brother – קומדיה, 2008 – 01.03.2019

זהות כפולה / The Bourne Identity – פעולה, 2002 – 01.03.2019

גנוב על הירח / Despicable Me – אנימציה, 1990 – 12.03.2019

נוטינג היל / Notting Hill – קומדיה, 1999 – 12.03.2019

רשימת שינדלר / Schindler’s List – דרמה, 1993 – 12.03.2019

הממלכה האחרונה / The Last Kingdom – פעולה, 2017 – 16.03.2019

בחזרה לעתיד 3 / Back to the Future 3 – קומדיה, 2010 – 26.03.2019

ממזרים חסרי כבוד / Inglorious Basterds – פעולה, 2009 – 26.03.2019

הדייט שתקע אותי / Knocked Up – קומדיה, 2007 – 28.03.2019

גנדי / Gandhi – דרמה, 1982 – 31.03.2019

הדרדסים / The Smurfs – אנימציה, 2011 – 31.03.2019

סופרבאד: חרמן על הזמן / Superbad – קומדיה, 2007 – 31.03.2019

אל תתעסקו עם הזוהן / You Don’t Mess with the Zohan – קומדיה, 2008 – 31.03.2019

פחות מחודשיים מאז עליית מחירי המנויים של נטפליקס (Netflix) בארצות הברית, יכול להיות שגם תורינו מגיע. ענקית הסטרימינג הגלובלית מוציאה מיליארדי דולרים בשנה על תוכן, כאשר עיקר ההכנסות שלה מגיעות ממנויה המשלמים. כמות התוכן המקורי ממשיכה לעלות ואחת הדרכים לממן זאת היא, כמובן, להעלות את מחירי המנוי.

קריאה נוספת: נטפליקס מעלה את המחירים בארצות הברית כדי לתקצב תוכן נוסף

נטפליקס מציעה שלוש חבילות ללקוחותיה: חבילה “בסיסית” למשתמש יחיד, שלא מאפשרת צפיה ב-HD, חבילה “סטנדרטית” שכוללת גם HD ומאפשרת צפיה בשני מסכים שונים במקביל, וחבילת “פרימיום” שתומכת גם ברזולוציית Ultra HD/4K ומאפשרת צפיה בארבעה מסכים שונים. נכון לעכשיו מחירי החבילות הם 29.90, 39.90 ו-49.90 שקלים בחודש בהתאמה, אך אם תנסו לרשום משתמש חדש עכשיו, עשויה לצפות לכם הפתעה מבלבלת.

המחירים שיופיעו בפני חלק מהמבקשים להירשם היום לשירות הסטרימינג יהיו גבוהים יותר מהמחירים האלה. לא רק זה, הם גם לא לגמרי עקביים: בניסוי של גאדג’טי מצאנו שהחבילה הבסיסית יכולה לעלות 35.90 שקלים, אבל יכולה גם לעלות 32.90 שקלים. חבילת הפרימיום נעה בין 60.90 ל-62.90 שקלים. זוהי עליה של בין 10% ל-20% במחיר של החבילה הבסיסית, ועד 26% במחיר של חבילת הפרימיום.

לדברי נטפליקס ישראל מדובר בניסוי ולא בהצהרת כוונות, ובהודעה מהחברה נמסר לגאדג’טי: “אנו בודקים מחירים שונים על מנת להבין יותר טוב איך צרכנים מעריכים את נטפליקס. לא כולם יראו ויעברו את הניסוי ויתכן כי מעבר לניסוי המחירים לא יעלו. המטרה שלנו היא לוודא כי נטפליקס תמיד תהיה שוות ערך למחיר המוצע“. במילים אחרות, נטפליקס בודקת האם לקוחות חדשים יסכימו לשלם את המחירים הגבוהים יותר עבור החבילות השונות, אך גם אם יסכימו, זה לא אומר שהמחירים יעלו.

ברור שנטפליקס לא חושפת את כל הקלפים. ברור גם שהיא מעוניינת להעלות את המחירים, ומנסה להבין אם זה משתלם לה בכמה מדדים, שאחד מהם היא המוכנות שלנו לשלם. אין ספק שנטפליקס לא תעלה מחירים ללא הודעה רשמית על כך. נהייה דרוכים ועירניים, ונעדכן אתכם עם כל התפתחות חדשה בנושא.

נטפליקס (Netflix) שחררה טריילר חדש ל”הרפתקאותיה המצמררות של סברינה” (The Chilling Adventures of Sabrina). זהו הטריילר המלא הראשון לעונה השנייה של הסדרה, לאחר מספר טיזרים קטנים וספיישל חג-מולד שיצא במהלך דצמבר.

העונה השנייה מכונה “חלק 2” על ידי יוצרי הסדרה, מה שמתכתב עם סוף העונה הראשונה – שהסתיימה בקליף-הנגר רציני למדי. לאחר התחבטויות והתלבטויות סברינה, אותה משחקת קירנן שיפקה (Kiernan Shipka), נשברה וחתמה בספר החיה, ובכך הקדישה את נשמתה לשטן. היא נאלצה לעשות זאת כדי להצליח להציל את חבריה, ולמעשה את העיירה גרינדייל כולה.

עכשיו סברינה הצעירה היא מכשפה לכל דבר, אך את ההקרבה שלה היא עשתה למען בני תמותה בעיקר – והקשר שלה עם חייה הקודמים עוד לא ניתק לחלוטין. היא קרועה בין העולמות יותר מאי פעם. קרועה בין חברות ישנות וחדשות, בין לימודים אמריקאים נורמטיביים ללימודי הכישוף, בין האקס בן התמותה שלה לבין מכשף צעיר שחושק בה, ויותר מכל – בין הרצון להיות חזקה ועצמאית, לבין העובדה הפשוטה שהיא העניקה את נשמתה ללא אחר מאשר השטן עצמו, שמגלה עניין רב בה ובה אישית.